סע"ש 7391-05-11

תקציר

התובע, עובד הנתבעת קרוב ל-40 שנה, יצא לפנסיה מוקדמת בשנת 2008. במסגרת חבילת הפרישה הוסכם כי התובע יקבל קידום מסוים בדרגה בשנים שלאחר מכן. בעוד שהקידום הראשון אכן ניתן בשנת 2009, השני לא, לכאורה בשל הנחיית הממונה על השכר במשרד האוצר. התובע תבע את הנתבע על כך שלא כיבד את הסכם הפרישה ותבע את הקידומים המובטחים או פיצוי השווה להטבות הכספיות שהיה מקבל מהם. בית המשפט פסק לטובת הנאשם. נקבע כי הנתבעת הייתה כפופה להוראות הממונה על השכר, שחייבו במפורש הפסקה מיידית של קידום הגמלאים מדי שנתיים – נוהג בו עסקה החברה בעבר. הוראות אלה, יחד עם שינויים מאוחרים יותר בחוק ובהסכם קיבוצי, הביאו לכך שהתובעת לא הייתה זכאית לקידום המובטח. כמו כן, בית המשפט מצא כי לתובע לא נגרם כל נזק כספי כתוצאה מאי קבלת הקידומים, שכן הכסף הנוסף שהיה מרוויח מהם פוצה על ידי תוספות אחרות לפנסיה. התובע טען כי יש לשבץ אותו בתפקיד בו היה נמצא אלמלא פרש, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי לא הוטעה או הוטעה לפרוש. גם אם הנתבע הפר את הסכם הפרישה, ציין בית המשפט, דרישת התובע לפיצוי כמוה כתשלום ב"דלת האחורית" בגין מה שהנציב הגדיר כחריגה בשכר, דבר שאינו ראוי בהתחשב במנגנונים שנקבעו לעדכון הפנסיה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.