ב"ל 66226-03-22

תקציר

התובעת, שעבדה בפרקליטות המדינה, טענה כי עבודתה כללה משימות חוזרות ונשנות שגרמו למיקרוטראומה, ולכן יש לפצות אותה. באופן ספציפי, היא טענה כי עבודתה כללה הקלדה רציפה, מה שדרש ממנה להזיז את צווארה הלוך ושוב בין המסמכים מהם הקלידה לבין מסך המחשב. עם זאת, שופטת בית הדין לעבודה, כרמית פלד, קבעה כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה. מהעדויות עולה כי עבודתה של התובעת הייתה מגוונת וכללה משימות רבות ושונות, ולא הוכח כי עבודתה כללה פעולות חוזרות ונשנות שבוצעו לאורך תקופות משמעותיות ומתמשכות. יתר על כן, התובעת הייתה העדה היחידה שנקראה להעיד, ועדותה לבדה לא היוותה ראיה מספקת, מה גם שהיא סותרת ראיות אחרות. לפיכך, דחתה השופטת פלד את התביעה, בקובעה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. עוד ציינה השופטת כי מדובר בפסק דין ללא עלות בשל אופי ההליך.