ת"א 707218/04

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית בעניין ארנונה שהגישה התובעת עיריית ירושלים נגד הנתבעת, בעלת הנכס, ביום 8.6.04, בגין מיסים שהיו חייבים בה עד ליום 31.12.03 בסך 1,110,495 ש"ח (כולל אומדן הריבית ליום 24.3.2004). התביעה מתייחסת לארנונה שחבה הנתבעת עבור השנים 1994 עד 2003. הנתבעת טענה כי המסים לשנים 1994-1997 היו חסויים על פי חוק, ואילו התובעת טענה כי התשלומים ששילמה הנתבעת בשנת 1999 היוו הודאה בחוב, ובכך החלה מחדש תקופת ההתיישנות. בית המשפט הסכים עם התובעת בקובעו כי התשלום ששילמה הנתבעת בשנת 1999 בסך 285,000 ₪, אשר עלה על הסכום המגיע אז (88,000 ₪), מצביע על כך שהתשלום בוצע לצורך הסדר חובות קודמים ולכן יש לחשב את תקופת ההתיישנות משנת 1999, כך שהתביעה הנוכחית תתבצע במועד. יתר על כן, בית המשפט קבע כי לתובעת הזכות לשנות את סיווג הנכס מסיווג "משרדים, שירותים ומסחר" לסיווג "באולינג", כפי שעשתה החל משנת 1998, דבר שהביא לחיוב גבוה יותר במס עבור הנתבעת. החלטה זו התבססה על אופייה השנתי של הארנונה ועל סמכותה של התובעת לקבוע סיווגים, מה שמייתר הסכמים קודמים. ככלל, פסק השופט לטובת התובע והורה לנתבעת לשלם את מלוא סכום המסים הנתבעים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה רלוונטיים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 7.2.2008.