ע"ע 41381-05-14

תקציר

הערעור מתייחס לביטול החלטה להעניק למערערת, ציפי גבעון, חופשה ללא תשלום ובהמשך להפחתת קצבת הפנסיה שלה על ידי הממונה על הגמלאות. המדינה טענה כי אישור החל"ת ניתן שלא כדין על סמך מידע מטעה שנמסר על ידי הסתדרות המורים, תוך התייחסות לחוזר שלא חל על מצבה של גבעון. עם זאת, בית המשפט מצא כי כל המידע הרלוונטי הוצג למשרד החינוך, וטענת ההטעיה נדחתה. מאחר שאישור החל"ת לא ניתן שלא כדין, בוטלה החלטת הביטול. בית המשפט בחן גם האם החלטת הממונה על הגמלאות להפחית את קצבתה של גבעון הייתה סבירה, בהתחשב באינטרס ההסתמכות שלה, בנזק שנגרם כתוצאה מהביטול ובאינטרס הציבורי. נמצא כי ההחלטה לא איזנה כראוי בין שיקולים אלה, במיוחד לאור תרומתו של משרד החינוך לבעיית יחסי העבודה המנותקים. לפיכך בוטלה ההחלטה, וגבעון זכאית לקצבתה בשיעורים שנקבעו בהחלטתו הראשונה של הממונה על הגמלאות. סוגיית זכאותה של גבעון לתגמול ניהול במהלך עבודתה בבית הספר קרול בפתח תקווה והכללתו בתשלומי הגמלה שלה הועברה בחלקה לבית הדין המחוזי לדיון נוסף. התביעה החלופית לשיעור תגמול ניהול של 50% במסגרת הסכם פשרה נדחתה, וכך גם תביעתה להעלאה של 8% בשיעור הגמלה שלה. לבסוף, בית המשפט מצא כי תקופת ההתיישנות חלה על תביעתה של גבעון לשכר עבור עבודתה במרכז הרפואי נתניה, וגם טענה זו נדחתה. כתוצאה מכך, הערעור התקבל באופן חלקי. המדינה חויבה לשלם לגבעון הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, וההחלטה על ביטול החל"ת והפחתת ההטבות בוטלה.