עש"א 14814-10-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא קבלה חלקית של ערעור על הטלת עיצום כספי לפי חוק הפליטות. החוק נועד להגביר את שקיפות המידע הסביבתי ולהפחית פליטות באמצעות הטלת חובות דיווח על מפעלים. אם מפעל לא מגיש דוח שנתי, הרשם יכול להטיל עיצום כספי. המערערת, מפעל לגידול דגים, טענה כי לא הייתה חובה לדווח לשנת 2015 שכן היקף הייצור שלה ירד מתחת לסף באותה שנה. עם זאת, בית המשפט העדיף את עמדת המשיב כי כל מפעל החורג מהמכסה בשנה חייב להתייצב לתקופה זו. בית המשפט בחן גם האם הסנקציה נגד המערערת מוצדקת, בהתחשב בכך שהדו"ח הוגש בסופו של דבר, אם כי לאחר קבלת הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי. השופט קבע כי היה על המשיב לראות בהגשת הדו"ח, שהתרחשה זמן קצר לאחר ההודעה, התפתחות משמעותית והזמין את המערערת להציג טענות נוספות. עם זאת, השופט הכיר באשמתו הפרוצדורלית של המערער ובשיהוי המשמעותי בדיווח, אשר הצדיק הטלת עיצום כספי כלשהו. השופט החליט להפחית את העיצום הכספי ב-40% משני נימוקים: זו הייתה ההפרה הראשונה של המערער, והם פעלו למניעת הפרות עתידיות. השופטת לא קיבלה את הטענה כי ההפרה בוצעה בשל טעות אנוש, שכן מועד הדיווח הוגדר היטב, והמערער קיבל שתי תזכורות. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.