בג"צ 6777/98

תקציר

דירקטוריון עמידר מינה את מר שרגא רוזנברג (העותר) למנכ"ל, אך הוועדה לבחינת מינויים לפי חוק החברות הממשלתיות פסלה אותו בטענה שאינו עומד בדרישות הנדרשות. העותרים טענו כי החלטת הוועדה אינה צריכה להיות מחייבת, שכן היא נעדרת סמכות לקבל החלטות כאלה ושיקול דעתה הופעל באופן שגוי. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי לוועדה אכן יש סמכות לקבל החלטות בנוגע לכשירותם של מועמדים, כפי שהדבר ניכר בהיסטוריה החקיקתית ובתכליתו של חוק החברות הממשלתיות, שמטרתו למנוע מינויים פוליטיים באמצעות ביצוע הליך מיון מקצועי. עוד קבע בית המשפט כי החלטת הוועדה לפסול את העותר הייתה כדין, שכן הוא לא עמד בדרישות ההשכלה ולא היה בעל ניסיון מספק בגופים התואמים את היקף פעילותו של עמידר. יתר על כן, הוועדה קבעה באופן סביר כי לא היו טעמים מיוחדים המצדיקים את מינויו על פי הקריטריונים החלופיים. משכך, נדחתה העתירה לשר להתעלם מהחלטת הוועדה ולאשר את מינויו של העותר, תוך שמירה על סמכות הוועדה והפעלתה החוקית במקרה זה.