ע"א 42148-08-10

תקציר

ערעור זה מתייחס לחיוב בסך 146,000 ₪ שהוטל על המשיבה, חברה בבעלות משפחת אהרונוב, על ד"ר איגור גרשמן (המערער), רופא במקצועו, על בסיס מעשים ונימוקים חוזיים. נסוב סביב שורה של הלוואות שניתנו לחברה בבעלות משותפת של אחיו של המערער ואדם נוסף. לאחר שהחברה נתקלה בקשיים בהחזר ההלוואות, נחתם חוזה חדש, המחליף את ההלוואה הקודמת, בין המערער לבין אחיו, כאשר המערער מנפיק שיקים לפירעון. החברה פורקה לפני מועד הפירעון, והמערערת, כערבה ולווה, לא עמדה בפירעון השיקים. המערערת טענה כי שגה בית משפט קמא בפסק דינו, לרבות בכך שלא פירש נכונה את חוות דעת המומחה, וכי המשיב לא הציג את השיקים לפירעון. המשיב טען מנגד, כי טענות המערערת הן חלופיות וכי פירוק החברה פוטר אותה מהצגת השיקים לפירעון. השופט, בפסק דינו, הסכים חלקית עם טענות המערער. הם קבעו כי הערעור יתקבל בחלקו, יפחית את הסכום שנגבה ל-146,000 ש"ח בתוספת ריבית, וישמור על הליכי ההוצאה לפועל כפי שהורה בית משפט השלום. כל צד היה אחראי להוצאותיו, וערבות הערעור תוחזר למערערים.