ע"ע 560/06

תקציר

בית הדין דחה את ערעור העירייה בנוגע למעמדו התעסוקתי של מר טלמור ולקביעת שכרו כשכיר. השופטים הסכימו עם קביעת בית הדין האזורי כי בין מר טלמור לבין העירייה התקיימו יחסי עובד מעביד, וכי מר טלמור לא פעל בחוסר תום לב. העירייה לא הציגה ראיות מספיקות להוכחת השכר שלטענתה מר טלמור היה מקבל כשכיר. לפיכך, ערעור העירייה נדחה במלואו. ערעורו של מר טלמור התקבל באופן חלקי. בית המשפט קבע כי יש לחשב את השכר הקובע על בסיס ממוצע, על בסיס החשבוניות המצורפות לכתב התביעה. מר טלמור זכאי לפדות עד 22 ימי חופשה, ולא רק 10, בהתאם לוותק שלו ולחוק חופשה שנתית. בית המשפט קיבל גם את ערעורו של מר טלמור בעניין החזר תשלומים למוסד לביטוח לאומי, וקבע כי ההחלטה צריכה להתקבל בהליך נפרד שבו המוסד הוא צד. הקביעה בערכאה נמוכה יותר בעניין זה בוטלה. בנוסף, חויבה העירייה לשלם למר טלמור תקופת הודעה מוקדמת של חודש, בהתאם להסכם החוזי ולחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות. מר טלמור זכאי גם לשכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪, כולל מע"מ, שישולם תוך 30 יום. כמו כן נדרשה העירייה לשלם למר טלמור עבור פדיון 12 ימי חופשה, בהתאם לשכרו הקבוע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והוא מחייב עם מסירתו.