בג"צ 67/79

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ככל הנראה סכסוך רכושי בישראל משנת 1979. העותר, שאדמתו נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בצפת, ביקש לבטל את צו ההפקעה על רכושם. המשיב השני, שחתם בשם משרד השיכון על צו ההפקעה, טען כי הקרקע דרושה להרחבת העיר צפת ולהגדלת אוכלוסייתה. עם זאת, לא הופקדה תכנית בנייה לקרקע המופקעת ומטרת ההפקעה לא בוצעה. בית המשפט אמנם הכיר בכך שסמכות ההפקעה לצרכי ציבור נתונה לשר האוצר, אך גם הכיר בכך שפעולות כאלה צריכות להיעשות בזהירות מירבית ובהתאם למשפט המינהלי. טענת העותרת כי היעדר תכנית בניה בעת ההפקעה הפך אותה לפסולה לא התקבלה על ידי בית המשפט. תחת זאת, התמקדו השופטים בשיהוי הבלתי סביר במימוש מטרת ההפקעה. בית המשפט הכיר בכך שתכנון שטחים נרחבים דורש זמן, ושלוש השנים שחלפו מאז צו ההפקעה לא היו תקופה של אפס פעילות. מאחר שהמשיבים הצהירו כי תכנית תופקד בתוך חודשים ספורים, החליטו השופטים כי ראוי לתת להם זמן נוסף וסירבו לבטל את צו ההפקעה. רוב השופטים הסכימו כי יש לבטל את הצו המותנה ולאפשר זמן נוסף למשיבים להציג את תכנית הבנייה שלהם מבלי לחייב את העותר בתשלום הוצאות.