עת"מ 1918/09

תקציר

העתירה שהוגשה על ידי חברת בית יובלים בע"מ ביקשה לבטל את החלטת ועדת המכרזים שבחרה בהצעתה של חברת שור כהצעה הזוכה במכרז לאיתור דירות עבור לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. בעתירה נטען כי שור לא עמדה בדרישות הסף של המכרז. לגופו של עניין, נטען כי שור לא צירפה להצעתה את המסמכים הנדרשים וכי לא עלה בידה לספק את המבנה הנדרש בעת הגשת הצעתה. בית המשפט מצא כי תנאי הסף של המכרז נוסחו באופן רחב ומקל, המאפשר למציעים לצרף מסמכים חסרים במהלך הליך המכרז. הדבר נעשה כדי לעודד כמה שיותר מציעים, שכן המכרז נועד למצוא נכס מתאים להוצאה לפועל, מהלך שנמשך שנים. העובדה שטשור לא צירפה להצעתה מסמכים מסוימים, לרבות ייפוי כוח והצהרת רישום של המקרקעין, לא הביאה לפסילתה, מה גם שגם בהצעת העותרת חסרו מסמכים מסוימים ותנאי המכרז לא חייבו את צירוכם עם הגשתם. עוד קבע בית המשפט כי אי החזקתה של שור בכל זכויות הבנייה וזכויות הקניין בעת הגשת הצעתה אינה הופכת את הצעתה לפסולה. תנאי הסף חייבו את המציעים להתחייב לספק את הנכס עד למועד הנקוב, אך לא חייבו במפורש את המציעים להיות בעלי כל הזכויות בעת הגשת הנכס. הצעתה של שור כללה מסמכים המעידים על זכויותיה הפוטנציאליות בנכס ועל יכולתה לבנות את המבנה הנדרש, אשר נבדק ואושר על ידי שמאי מקצועי. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת העותרת כי אין להתחשב בזכויות הבנייה ובזכויות הקניין שנרכשו על ידי שור לאחר מועד מועד הגשת המכרז. בית המשפט פירש את תנאי הסף באופן מרחיב, והגיע למסקנה סבירה כי על המציע להוכיח רק את יכולתו לספק את המבנה הנדרש עד למועד הנקוב. הסבריו ומסמכיו של שור הדגימו את זכויותיו הפוטנציאליות ואת יכולתו לבנות את הבניין בלוחות הזמנים הנדרשים. בנוסף, בית המשפט מצא כי ועדת המכרזים אישרה באופן סביר את המבנה המוצע, לרבות היחס בין שטחים עיקריים לשטחי שירות, מה גם שתוכנית המכרז לא הבחינה בין אזורים אלה ונציגי לשכת ההוצאה לפועל תמכו בהצעתו של שור. לאור האמור, דחה בית המשפט את העתירה, תוך שהוא מדגיש את הצורך להימנע מביטול המכרז ואת חוסר התוחלת שבפתיחתו מחדש, נוכח מספר המציעים המצומצם וההעדפה הראשונית של הוועדה להצעתו של שור. העותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.