ת"א 6741-07-12

תקציר

התובע, חברת ביטוח, שילם תגמולים למבוטחו לאחר שרכבו ניזוק בתאונה עם הנתבע. התובעת הגישה תביעת תחלוף כנגד הנתבעים, בדרישה להשיב את התשלומים ששולמו למבוטחיה. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והטיל על הנתבעים ביחד ולחוד אחריות לתאונה. השופט אימץ את גרסת המבוטח לאירועים, ומצא אותה עקבית ואמינה, בעוד שגרסתו של הנתבע נעדרת היגיון פנימי ונטתה להיות שקרית. קביעה זו חלה גם על גרסת הנתבעים בדבר הכיסוי הביטוחי. השופט קבע כי טענת הנתבעים כי פוליסת הביטוח מכסה נהגים בני 22 ומעלה אינה אמינה וכי מגבלת הגיל המפורשת בפוליסה היא 24 שנים. כמו כן, דחה בית המשפט את הטענה כי הסיכון בביטוח הנתבע לא נפגע באופן משמעותי מגילו, שכן אשמתו בתאונה נקבעה. לפיכך, הנתבעים לא היו זכאים לכיסוי ביטוחי. בנוסף, קבעה השופטת כי התובעת אינה זכאית להפחתת אחריות בשל הרשלנות התורמת הנטענת של המבוטח. הנתבעים חויבו לפצות את התובע במלוא סכום התביעה, כולל ריבית והוצאות. גם הודעת הצד השלישי נגד חברת הביטוח נדחתה, והנתבעים חויבו לשאת בהוצאות הצד השלישי ובשכר טרחת עורך דין.