ע"פ 9180/16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה על סמך פסיקות קודמות המקימות תקדים. על פי פסקי דין אלה, אנשים שהורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר אינם מורשים בדרך כלל לנסוע לחו"ל, במיוחד אם הם צפויים לתקופות מאסר ממושכות. הרציונל העיקרי מאחורי זה הוא הסיכון של הפרט להימלט מן הצדק. בית המשפט מכיר בכך שייתכנו נסיבות חריגות המצדיקות מתן אפשרות לאדם בתפקיד זה לעזוב את הארץ, כגון טעמים הומניטריים או טיפול רפואי דחוף, אך נסיעות עסקים שגרתיות אינן נופלות לקטגוריה זו. בהינתן עונשו של המבקש של 36 חודשי מאסר, סכנת הבריחה היא אינהרנטית, ועל כן הבקשה לנסיעה נדחית. החלטה זו מעוגנת גם בשיקולי הרתעה ובמסר החברתי שיועבר אם יורשו לצאת לחו"ל באופן חופשי. משכך, החליטה השופטת כי אין במקרה זה נסיבות חריגות המצדיקות את יציאתו של המבקש מהארץ והבקשה נדחית.