חדל"פ 39721-02-23

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת נאמן בנוגע לתביעת חוב בהליך חדלות פירעון. בית המשפט מחליט לדחות את הערעור ומקבל את החלטת הנאמן. זאת, משום שתביעת המערערת הוגשה באיחור ניכר, והמערערת לא סיפקה הצדקה מספקת לשיהוי. על פי הדין הרלוונטי, עמדו בפני הנושה שישה חודשים להגשת תביעת חוב מיום תחילת ההליכים, אשר המערערת לא עמדה בה. המערערת ביקשה ארכת מועד להגשת התביעה, אך לא פעלה לפי הנוהל הנדרש ולא סיפקה סיבה משכנעת לעיכוב. בית המשפט מציין כי המערערת ידעה על הליכי חדלות הפירעון אך לא פעלה בהקדם. בנוסף, נמצאו סתירות בפניות המערערת, והן לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתן, כגון פירוט העברות ההלוואה או פירוט הצעדים שננקטו להבטחת ההחזר. בית המשפט מדגיש את הצורך בעמידה במועדים פרוצדורליים וקובע כי מקרה זה אינו מצדיק התערבות חריגה. משכך, הערעור נדחה, והחלטת הנאמן עומדת בעינה. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות, וההליכים בבית המשפט נסגרים.