עת"מ 1662/07

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל סירב להיעתר לבקשת המשיב לחריגה בייעוד הקרקע לצורך הפעלת גן אירועים על חלקת הקרקע שהוא חוכר מהם. המשיב ערער על החלטה זו לוועדה מקומית, שצידדה במינהל. לאחר מכן הגיש המשיב ערר לוועדה גבוהה יותר, שהפכה את החלטת הוועדה המקומית והורתה להם לשקול מחדש את הבקשה ללא הסכמת מינהל מקרקעי ישראל. המינהל עתר לבית המשפט בבקשה להפוך החלטה זו, בטענה כי הסכמתם היא תנאי מוקדם לכך שהוועדה אף תדון בבקשה, בהתבסס על תקנות התכנון והבנייה 2(ג)(5) ו-2א(6). השופט הסכים עם המינהל, וקיבל את טענתם כי התקנות מחייבות את חתימתם על כל בקשה להיתר על קרקע שבבעלותם, וכי החלטת הוועדה העליונה סותרת את כוונת מחוקק המשנה. לפיכך פסק השופט לטובת המינהל, ביטל את החלטת הוועדה העליונה ואסר על הוועדה המקומית לדון בבקשת המשיב ללא הסכמת המינהל. שני הצדדים יישאו בהוצאות המשפטיות שלהם.