עת"מ 8315-09-09

תקציר

העותרים, עיריית אום אל פחם ובעלים של חלקת בניין בשכונת רובאזת כיואן, הגישו עתירה נגד החלטת הוועדה המחוזית לשינוי ייעוד הקרקע. העירייה יזמה תוכנית בניין עיר, אך היקפה צומצם והמבנה הקיים בחלקה של העותרת היה אמור להיהרס. העותרים ביקשו לעכב את ההריסה עד לאישור התוכנית, בטענה כי הדבר יגרום להם נזק בלתי הפיך. עם זאת, הוועדה המחוזית טענה כי מדובר בהליך תכנוני ארוך ולא ודאי, ובית משפט השלום בחדרה דחה את בקשתם להארכה. בג"ץ אף הפנה את העותרים להליך לפי סעיף 250 לחוק התכנון והבנייה. בית המשפט קבע כי הגישה הנכונה היא לערער על החלטת בית משפט השלום וכי תוכנית בניין העיר האחרונה הוגשה כדי לעכב את צו ההריסה. מאחר שהליך היתר הבנייה טרם הושלם ולא היה ודאי, דחה בית המשפט את בקשת העותרים לעיכוב ביצוע. יתר על כן, בית המשפט מצא לנגד עיניו כי העירייה הגישה את העתירה לצד בעל המגרש, וציין כי היא מעודדת פורעי חוק. לפיכך פסק בית המשפט נגד העותרים וחייב אותם לשלם את הוצאות הוועדה המחוזית, וקבע דיון בעתירה.