ת"א 11290-05-18

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך נדל"ן בין בני הזוג קוישמן, שרכשו דירה עם גינה צמודה, לבין המוכרים, בני הזוג הלברשטיין. הטענה נבעה מכך ששטח הגן קטן מהמוסכם בהסכם המכר, שקבע גודל מגרש כולל של 245 מ"ר. שטח המגרש שנמסר בפועל היה 226 מ"ר. על פי חוק מכר דירות, על המוכרים לצרף לחוזה המכר מפרטים והוראות תחזוקה ושימוש, לרבות פרטים על הדירה ושטחים נוספים. החוק קובע גם את החריגות המותרות בשטחים שצוינו, עם מרווח טעות של 2% לשטחים בנויים ו-5% לגינות. פסק הדין דן בתחולתו של חוק מכר דירות וקובע כי החוק מחייב את המוכרים לציין את כל שטח המגרש בהסכם המכר. מאחר שההסכם והמפרט המצורף לא השמיטו את גודל המגרש וסיפקו דרך לחישובו, לא מצא בית המשפט עבירה על החוק בעניין זה. עוד צוין כי החריגה המותרת לשטח הגן, כאמור במפרט, הייתה 5%, והחריגה בפועל הייתה 20% בלבד, הנחשבת לאי התאמה על פי החוק. בית המשפט קיבל את טענתו של קוישמן כי לא ניתן היה באופן סביר לגלות את אי ההתאמה מוקדם יותר, שכן לא היה מצופה מהם לערוך סקר מקצועי עם תפיסת הנכס. לפיכך, בית המשפט קבע כי מדובר באי התאמה תקפה לפי חוק מכר דירות, וקוישמן הודיע על כך למוכרים מיד עם גילויו. באשר לפיצוי, קבע בית המשפט כי התובעים זכאים לו בשל אי ההתאמה שנקבעה. היא הוציאה מהפרוטוקול דו"ח שמאות שהגיש קוישמן, שכן השמאי לא התייצב לחקירה נגדית. לאחר מכן כימת בית המשפט את הפיצוי בהתבסס על המחיר העודף ששילם קוישמן עבור הדירה ושטח הגן. היא קבעה את הפיצוי בסך 60,000 שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית ממועד התשלום האחרון ועד לקבלת התשלום המלא. עוד קבע בית המשפט כי רק שירלי הלברשטיין, שחתמה על ההסכם, חייבת לפצות את התובעים. כמו כן חויבה לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 14,000 ₪. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים וניתן ביום כ"ח תשפ"א (06/08/2021).