ע"א 1755/12

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בבקשה לעיכוב ביצוע החלטה שעניינה מכירת מקרקעין. השאלה המרכזית היא האם ביצוע ההחלטה יגרום נזק בלתי הפיך למבקש אם ערעורו יתקבל. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי ערעור אינו מעכב אוטומטית את ביצוע ההחלטה, אך מבקש יכול לבקש עיכוב ביצוע אם הוא מוכיח סיכויי ערעור גבוהים ואיזון נוחות חיובי. למרות שתקדימים שונים דנים בהשפעה הפוטנציאלית של מכירת מקרקעין על השבת תנאים קודמים אם הערעור יתקבל, בית המשפט מציין כי במקרה זה, חששותיו של המבקש מתמקדים בחלוקת תמורת המכירה לנושים, ולא בכל זיקה מיוחדת לנכס. לפיכך, בית המשפט מחליט שלא לעכב את המכירה אלא מחייב כי כל התמורה מהמכירה תוחזק בנאמנות על ידי הנאמן עד להכרעה בערעור, ומבטיח כי ניתן יהיה להשיבם אם הערעור יתקבל. מסקנתה היא כי אין הצדקה נוספת לעיכוב המכירה או להוצאות נלוות כלשהן שנפסקו על ידי בית המשפט המחוזי, ובכך דחה את הבקשה והסיר את עיכוב הביצוע הזמני שהוטל בעבר.