בג"צ 30/82

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה של חולה סרטן ריאה שביקש אישור לעבור טיפול רפואי חדש ולא מאושר. העותר, שמיצה את כל הטיפולים הקונבנציונליים האחרים, ביקש להשתמש בתכשיר בשם DMBG, שפותח על ידי חוקר בשם ד"ר דוד רובין. הטיפול לא אושר בישראל והמשיב, ככל הנראה משרד הבריאות, לא נתן את הסכמתו לבקשת העותר. בג"ץ קבע כי לא יתערב בקבלת החלטות המשיב במקרה זה, שכן הוא התבסס על חוות דעת מומחים. הגדרת "ניסוי רפואי בבני אדם" על פי תקנות בריאות העם כוללת את השימוש בתכשיר לטיפול של העותר, והטיפול נופל תחת הוראות הצהרת הלסינקי. ההצהרה מעניקה לרופאים המטפלים שיקול דעת להשתמש בשיטות ריפוי חדשות, אך רק אם הן מציעות תקווה ואינן בלתי חוקיות. החוק, במקרה זה, תקנות הרוקחים, אוסר על השימוש בתכשיר, ולכן בית המשפט אינו יכול להיעתר לבקשה על בסיס המסגרת החוקית הקיימת. בית המשפט דן גם בהשלכות של התרת הטיפול, שעלולות להוות תקדים למקרים עתידיים ולפגוע בפיקוח על השימוש בסמים להגנה על החולים. הם מדגישים כי ההחלטה אינה מתקבלת בקלות ראש, אך עליהם לשקול את ההשלכות הרחבות יותר מעבר למקרה ספציפי זה. מטעמים אלה נדחית העתירה, אם כי פסק הדין אינו מלווה בצו הוצאות בהתחשב בנסיבות.