רע"א 6353/17

תקציר

בית המשפט המליץ לתת רשות ערעור בשאלות משפטיות ממוקדות, במטרה להבהיר את המצב המשפטי בנוגע להליכי בוררות. שתי הסוגיות העיקריות הן האם בית משפט יכול למנות בורר כאשר צד שלישי נבחר לראשונה למשימה זו והאם יש לאכוף סעיפי בוררות במקרים של טענות להונאה או תביעות פליליות. פסק הדין קובע כי אם מנגנון מוסכם של צד שלישי למינוי בורר אינו ניתן להפעלה (מסיבות כמו אי קיום או אי כושר), בית המשפט רשאי להתערב ולמנות בורר. עם זאת, הדבר אינו חל אם הצדדים לא פנו לצד השלישי בשל חילוקי דעות לגבי סמכותו של הבורר. במקרים כאלה, על הצדדים לנסות תחילה לפתור את העניין באמצעות המנגנון המוסכם לפני שהם פונים לבית המשפט. בסוגיה השנייה, בעוד שבתי המשפט מכבדים בדרך כלל סעיפי בוררות, יש להם שיקול דעת לשקול את האינטרס הציבורי או את חומרת התביעות בבואם להחליט אם לאכוף סעיפים כאלה. טענות כוזבות יכולות לעיתים להצדיק שימוע ציבורי, אך יש לבחון היטב את טיבן וחומרתן. בית המשפט הגיע למסקנה כי במקרה זה, הטענות היו בעיקרן אזרחיות-חוזיות, ולא נכנסו לעניינים בעלי עניין ציבורי משמעותי או חומרה פלילית, המצדיקים את יישוב הסכסוך באמצעות בוררות. משכך, התקבל פסק דינו של בית המשפט המחוזי להמשיך בבוררות, תוך דחיית רצונם של המבקשים לקיים דיון פומבי בבית המשפט. בסופו של דבר התקבלה ההחלטה שלא להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, והמבקשים חויבו בהוצאות המשיבים.