ת"א 5577-09-12

תקציר

התובעת, ברסלב, והנתבעים, הוועדה המקומית והעירייה, התקשרו בהסכם פשרה בנוגע לסכסוך תכנוני. בהסכם נקבע כי אם לא תאושר תוכנית פשרה לרכושו של ברסלב בתוך שלוש שנים, יימשכו ההליכים המשפטיים מהנקודה שבה הוקפאו. תוכנית הפשרה לא אושרה, וברסלב עתר לבית המשפט בבקשה לאכוף את ההסכם בקירוב, בבקשה שהנתבעים ישלמו להם פיצוי כספי השווה לשווי תוכנית הפשרה. השופטת מצאה כי כוונת הצדדים בעת כריתת הסכם הפשרה הייתה שמדובר בהסכם תכנוני גרידא, ולא כלל פיצוי כספי לברסלב אם התוכנית תידחה. עוד קבעה השופטת כי התנהלות הנתבעים לא עלתה כדי חוסר תום לב. לפיכך קבעה השופטת כי יש לבצע את הסכם הפשרה ככתבו וכלשונו, ולהחזיר את התיק לשלב בו הסתיים, כאשר הדיון יתקיים בפני ועדת הערר, כאמור בהסכם. בנוסף, דחתה השופטת את תביעת ברסלב לפיצוי בגין הקפאת רכושם, וקבעה כי השיהוי נעשה בהסכמתם ובשליטתם, והם לא שילמו את האגרה הנדרשת בגין סעד זה. השופט הורה כי כל צד יישא בהוצאותיו, לאור המו"מ הממושך והחלטתו הסופית של ברסלב להגיש את התביעה.