רע"א 3313/18

תקציר

בית המשפט העליון החליט כי בקשת רשות ערעור על פסק בוררות של בית המשפט המחוזי לא תינתן. זאת, משום שהבקשה אינה מעוררת שאלות עקרוניות כלשהן ומתבססת אך ורק על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, שהן חריגות ונדירות ביותר. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש נדרש לשלם לאוצר המדינה אגרת בית משפט בסך 5,000 ₪ בשל משך הבקשה וחוסר מענה מצד המשיבים. החלטה זו מחזקת את הכלל המושרש לפיו רשות ערעור על החלטות בתי המשפט המחוזיים בענייני בוררות תינתן רק במקרים חריגים בהם קיימות שאלות של חוק, עיקרון או צדק החורגות מהאינטרסים של הצדדים המעורבים. יתר על כן, בית המשפט מדגיש את סופיות ההחלטות בנוגע להקפאת הליכים, דבר המרתיע כל דיון מחדש, גם במקרה של ערעור. פסק דין זה מחזק את שיקול דעתה של הערכאה הפרוצדורלית בעיכוב הליכים ומצביע על כך שהתערבויות של ערכאת הערעור הן נדירות.