תלה"מ 54097-06-23

תקציר

השופט במקרה זה היה צריך לקבוע את מועד הקרע בין בני זוג שנפרדו. על פי החוק בישראל, מועד סיום הנישואין הוא גורם קריטי בקביעת חלוקת הנכסים בין בני זוג. השופטת קבעה כי מועד הקרע, שקבע את התקופה המשותפת לאיזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון, הוא מועד הפירוד הפיזי, קרי 1.10.2022. תאריך זה סימן את סופה של השותפות הפיזית והכלכלית בין בני הזוג. השופט ביסס החלטה זו על מספר גורמים. ראשית, התובעת עזבה את המגורים המשותפים עם ילדם של בני הזוג באוקטובר 2022, ומאז היחסים בין בני הזוג רק התדרדרו. שנית, לבני הזוג היו חשבונות בנק נפרדים והם ניהלו את כספם באופן עצמאי מאז הפירוד הפיזי. שלישית, ההפרדה הכלכלית, כפי שעולה מטענות הנתבע עצמו בהליכים אחרים, החלה ביום הפירוד הפיזי. עוד ציינה השופטת כי קביעת מועד הקרע אינה פוגעת בזכותו של הנתבע לתבוע תשלומים בגין משאבים שאוזנו לאחר הקרע, אם תשלומים אלה היו קשורים לחובות שנוצרו לפני הקרע. השופטת מתחה ביקורת על התנהלותו הפרוצדורלית של הנתבע, קרי ניסיון לטעון למועדי קרע שונים בשלבים שונים של המשפט, והורתה לנתבע לשלם לתובע הוצאות בסך 2,500 ₪. ניתן לפרסם החלטה זו ללא פרטים מזהים.