ת"א 46018-01-18

תקציר

התובעת הגישה תביעה בשנת 2018, בה ביקשה לבטל פסק דין משנת 2016 שנתן תוקף להסכם פשרה עם הנתבעת, בטענה כי הנתבע רימה אותה לכאורה. עם זאת, התובע לא עמד שוב ושוב בצווי בית המשפט ובמועדים המועדים לאורך כל ההליך המשפטי. זה כלל מועדים חסרים להגשת הודעות, בקשות מקדמיות וראיות, וכן אי יישום החלטות בית המשפט. בית המשפט שב והזהיר את התובעת ונתן לה ארכות, אך אי עמידתה נמשכה. בנוסף, התובע ניסה להציג חוות דעת מומחה לאחר המועד האחרון להגשת ראיות, שגם אותו דחה בית המשפט בשל היעדר הסבר מניח את הדעת לשיהוי. הנאשם, לעומת זאת, עמד בלוחות הזמנים ובנהלים של בית המשפט. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעתה של התובעת, בנימוק של "התנהלות שיטתית וחריגה ובלתי מכובדת" ואי ציות לצווי בית המשפט. השופטת הדגישה כי בית המשפט גילה סלחנות כלפי התובעת במספר הזדמנויות, אך אי עמידתה המתמשכת לא הותירה להם ברירה אחרת. התובע חויב לשלם לנתבע 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והתביעה נדחתה, אם כי התובע היה רשאי להגיש את התביעה במקום אחר. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים והדגישה את הנסיבות החריגות של המקרה.