עת"מ 129/08
פסק-דין מנהלי נצרת
תקציר
המשיב טען כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי בהגשתה, ואילו העותר טען כי השיהוי אינו צריך להוות סיבה לדחייתה על הסף. השופטת הסכימה עם העותרת כי אמנם היה שיהוי בלתי מוסבר בהגשת העתירה, אך אין בכך כדי לבדו כדי להצדיק את דחייתה, מה גם שהשיהוי לא היה באשמת העותר. עוד ציינה השופטת כי המשיב לא הצביע על פגיעה כלשהי הנובעת מהעתירה המאוחרת. גם ההיבט האובייקטיבי של השיהוי, המתייחס לשינוי המצב בשטח, ולפגיעה הפוטנציאלית באינטרסים של אחרים עקב השיהוי, לא היה קיים במקרה זה. עם זאת, השופט הדגיש כי התמהמהותו של העותר הפכה את העתירה לתיאורטית, שכן העותר כבר אינו חבר בוועדה המקומית, ולכן אין לו זכות עיון במסמכים שביקש. השופט הגיע למסקנה כי בעוד שעמדת המשיב המתעלמת מדרישת חבר הוועדה לעיין במסמכים שגויה, העתירה לא תזכה לסעד אופרטיבי כלשהו מאחר שהפכה תיאורטית.
חקיקה מקושרת
עת"מ 129/08 יהודה בר נ' הועד המקומי כפר יהושע, מנהלי (25.2.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.