בר"ע 59763-06-18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין צו מניעה זמני. צו המניעה מונע מכמה עובדים לשעבר של ד"ר טין וצבע בע"מ ליצור קשר עם סוכני ביטוח שהיו לקוחות של ד"ר טין. עובדים אלה, בהם סמנכ"ל השיווק, עזבו את ד"ר טין לטובת עבודה אצל מתחרה, יונייטד פיק, במהלך מתואם. ד"ר טין טענה כי העובדים הפרו את חובת תום הלב ושידלה את לקוחותיה לעבור ליונייטד. העובדים טענו מנגד כי ד"ר טין לא הציג כל הוכחה לכך וכי מעשיהם מהווים תחרות הוגנת. הם גם ערערו על חוקיותו של סעיף אי-התחרות עליו חתמו, בטענה שהוא מגביל יתר על המידה ופוגע בחופש העיסוק שלהם. בית הדין האזורי נתן צו ארעי, קיבל חלקית את בקשתו של ד"ר טין ואסר על העובדים ליצור קשר עם סוכני ביטוח מסוימים למשך מספר חודשים. המבקשים (העובדים לשעבר ויונייטד) טענו כי יש לבטל את ההחלטה מאחר שד"ר טין לא הוכיח כל אינטרס לגיטימי, וצו המניעה אינו ניתן לאכיפה בשל היעדר רשימת לקוחות מוגדרת. המשיבים (ד"ר טין) טענו כי החלטת בית המשפט המחוזי צריכה לעמוד, שכן מדובר בהפעלת שיקול דעת סבירה בעניין סעד זמני. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הטענות, בחרה שלא להתערב בהחלטת בית הדין האזורי, למעט נקודה פרוצדורלית אחת. השופטים הכירו בלגיטימיות של האינטרסים של ד"ר טין, אך מצאו את הצו חסר ספציפיות, שכן הוא לא סיפק רשימה מפורשת של לקוחות שנאסר על העובדים ליצור עמם קשר. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להגדרה נוספת של הלקוחות עליהם חל הצו. רשות ערעור ניתנה רק בנקודה זו, והערעור התקבל במובן מצומצם זה. החלטת בית הדין האזורי אושרה מכל בחינה אחרת.