מ"ת 45887-03-12

תקציר

השופט קבע כי די בראיות שהוצגו בתיק, על אף שהן נסיבתיות, כדי לבסס לכאורה קשירת קשר לביצוע רצח נגד הנאשמים. השופט הדגיש כי נטל ההוכחה בדיון מקדמי זה אינו מעבר לספק סביר, וכי חומר הראיות, שכלל רישומי טלפון, צילומי מצלמות אבטחה ושתיקת הנאשמים בחקירה, יצרו תמונה קוהרנטית והגיונית המפלילה את הנאשמים. השופט ציין כי הסברי הנאשמים להתנהגותם לא היו משכנעים וכי שתיקתם בנסיבות העניין הייתה חשודה. כמו כן, השופט מצא כי הנאשמים מהווים סכנה לציבור וסיכון בריחה, ולכן הורה על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. קביעה זו התבססה על מספר גורמים מרכזיים: אופיים המקרי של מעשי הרצח, נוכחותם של הנאשמים בזירות העבירות, התנהגותם לפני ואחרי הרצח, השימוש בטלפונים ניידים נטענים לכאורה לצרכים פליליים, והמסקנות שהוסקו משתיקתם של הנאשמים. השופט דחה את טענות ההגנה וקבע כי גרסת התביעה לאירועים סבירה יותר ונתמכת בראיות הקיימות. השופט הדגיש כי אין מדובר בפסק דין סופי אלא בקביעה כי קיימות ראיות מספיקות כדי להצדיק הליכים משפטיים נוספים.