ת"א 67249-01-19

תקציר

התובע, מלחין מפורסם בישראל, הגיש תביעה נגד הנתבע, מועמד לראשות עיריית אריאל, בגין הפרת זכויות יוצרים וזכות מוסרית של התובע במנגינה של השיר "אליעזר בן יהודה". הנאשם השתמש במנגינה בשני סרטונים שהזמין ופרסם ברשתות החברתיות כחלק מקמפיין הבחירות שלו. הסרטון הראשון נוצר ללא הסכמת התובעת ופורסם בדף הפייסבוק של הנתבעת. הסרטון השני נוצר בהזמנתו האישית של הנאשם. התובע טען כי מעשיו של הנתבע מהווים הפרה נפרדת של זכויות היוצרים וזכותו המוסרית, שכן נעשה שימוש במנגינה ללא רשותו ועיוות את משמעות השיר ואת שמו הטוב. בית המשפט קבע כי התובע הוא בעל זכויות היוצרים במנגינה המוגנת, שכן היא נוצרה ותוקנה לאחר שחרורו מהצבא ולא הולחנה כתוצאה משירותו הצבאי. לפיכך, טענת הנתבע כי המדינה היא בעלת זכויות היוצרים נכשלה. באשר לטענה להפרת זכויות יוצרים, קיבל בית המשפט את טענות התובע כי הנתבע היה אחראי לסרטון הראשון, כפי שפורסם בדף הפייסבוק שלו, וכי השימוש במנגינה המוגנת בשני הסרטונים היה בלתי מורשה. בית המשפט דחה את טענות הנאשם כי לא היה מעורב בסרטון הראשון וכי הוא "מפר תמים". עוד נמצא כי הנתבע הפר את זכותו המוסרית של התובע בכך שלא נתן לו קרדיט ועיוות את משמעות השיר, ובכך פגע בשמו הטוב. בית המשפט פסק לתובע פיצויים סטטוטוריים בסך 90,000 ₪ בגין שתי הפרות זכויות היוצרים ו-40,000 ₪ נוספים בגין הפרת זכותו המוסרית, בסך כולל של 130,000 ₪. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע הוצאות עדות, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 42,000 ₪. צו המניעה אסר על הנתבעת להשתמש במנגינה המוגנת ללא הסכמת התובע. פסק הדין ניתן לטובת התובעת.