ת"א 29065-10-20

תקציר

המבקש הלווה למשיבים 500,000 ₪, המובטחים במשכנתא על נכסיו של המשיב מס' 2. לאחר שההלוואה לכאורה לא נפרעה, החל המבקש בהליכי עיקול. לאחר מכן הגישו המשיבים בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפירעון חובות וביטול הליכי העיקול, וכנגד בקשה לסילוק על הסף הוגשה בקשה לסילוק על הסף. שאלת המפתח היא האם החלטה קודמת הדוחה את טענת "פרעה" של המשיב מס' 2 מהווה השתק משפטי, השולל את התביעה הנוכחית. בית המשפט מוצא כי טענתם המרכזית של המשיבים סובבת סביב פירעון ההלוואה. טענה זו, לצד טיעונים תומכים, הועלתה בעבר ונדחתה בהליכי העיקול. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת המבקש, ודוחה את התביעה בשל מעשה של בית המשפט. ההחלטה, המהווה השתק בית משפט, חלה על שני המשיבים, חרף היעדרותו של המשיב מס' 1 מהליכי העיקול, נוכח קרבתו המשפטית למשיבה מס' 2 ואינטרסים זהים. זאת ועוד, הימנעותם של המשיבים מלהציג כל ראיה לפירעון מלא של ההלוואה, יחד עם הודאתם בפירעון חלקי בלבד, שוללת כל סיכון לעוול. בכך מוסר צו המניעה הארעי, והמשיבים נדרשים לכסות את הוצאותיו של המבקש בסך 10,000 ₪.