בג"צ 1738/22

תקציר

העתירה בפני בית המשפט מבקשת צו מותנה שיורה למחלקת התביעות במשטרת ישראל לנמק מדוע לא ייערך הסדר מותנה עם העותר, במקום להמשיך בהליך הפלילי נגדו בגין עבירה של גניבת טלפון נייד. העותר ביקש לסגור את עניינו באמצעות הליך פשרה מותנה, אך הצעה זו נדחתה על ידי התביעה בהתבסס על הוראה הקובעת את המועד הנקוב ליום 1.1.2017 להסדרים אלה. בית משפט השלום קיבל תחילה את בקשת העותר למחוק את כתב האישום ולהעביר את עניינו להליך של הסדר מותנה. עם זאת, בעקבות ערעור של המדינה, החזיר בית המשפט המחוזי את התיק לבית משפט השלום לדיון נוסף. המשיבים ביקשו לדחות את העתירה על הסף, תוך שהם מציינים סעדים חלופיים העומדים לרשות העותר, ואת פסק הדין במקרה דומה, עניין הסניגוריה הציבורית. בית המשפט הסכים כי יש לדחות את העתירה שכן לעותר עומדים אפיקי סעד אחרים, קרי העלאת טענותיו במסגרת ההליך הפלילי בעניינו. זאת ועוד, חלקה השני של העתירה, המתייחס לפגמים לכאורה בהנחיות הפרקליטות, נדחה אף הוא, שכן הוא חוזר במידה רבה על טענות שהועלו בפרשת הסניגוריה הציבורית ויש להתייחס אליו בבית משפט השלום. החלטת בית המשפט אינה פוגעת לגופן של טענות הצדדים, השמורות לערכאות המתאימות.