ב"ל 48423-01-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגיש נגר, שעבד בחללים סגורים במשך ארבעה עשורים, וביקש הכרה במחלת מקצוע עקב חשיפה לחומרים שונים במקום עבודתו. התובע טען כי ביצע תנועות חוזרות ונשנות והיה חשוף לאבק, צבעים, לכות ודבקים לאורך כל הקריירה שלו. בית המשפט הכיר בקשיים בהוכחת מקרי מיקרוטראומה, וחייב את התובע לספק תשתית עובדתית לתנועות חוזרות ונשנות וקשר סיבתי בין תנועות אלה לבין הליקוי הפיזי הנטען . בעוד הפרטים הספציפיים של אישור התביעה היו חסרים, בית המשפט קיבל את טענת התובע כי הוא עבד בחללים סגורים וביצע עבודות נגרות חוזרות ונשנות. עבודה זו כללה שיוף, חיתוך וצביעה, חשיפתו לאבק ולחומרים שונים. בית המשפט מצא את עדותו של התובע משכנעת, ובפרט את טענתו כי מיעט להשתמש במסכת פה ואף, דבר המרמז על חשיפה משמעותית לחומרים מסוכנים. בנוסף, בית המשפט השתכנע מהתיאור העקבי של התובע על עבודה צמודה עם עמיתים שהשתמשו בצבע ובדבק מדי יום, ואישר את התשתית לחשיפה לחומרים מזיקים. לאור חשיפה זו ועדותו המהימנה של התובע, החליט בית הדין כי מן הראוי למנות מומחה רפואי שיקבע קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מחלתו של התובע. בית המשפט הכיר בקושי של התובעת לספק פרטים מדויקים על החומרים והיקף החשיפה בשל תקופת ההעסקה הארוכה, ונקט גישה מקלה תוך מתן תשתית עובדתית מקיפה להערכת המומחה. בכלל זה פורטו מקומות העבודה של התובעת, היעדר אוורור נאות וחשיפה תכופה לאבק, שיוף עצים ודבקים שונים. באופן משמעותי, בית המשפט הורה על מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי האפשרי בין סביבת העבודה של התובע לבין בעיותיו הבריאותיות, ובכך יאפשר לתיק לעבור לשלב הבא.