רע"פ 1174/97

תקציר

המבקש הורשע בעבירות מס על ידי בית משפט השלום בירושלים, והודה בעבירות לפי סעיפים 220(5) ו-220(4) לפקודת מס הכנסה, של פעילות במרמה ורישומים כוזבים בין השנים 1986 ל-1991. נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס של 25 אלף שקל, או שישה חודשים נוספים אם לא ישולם. ערעורו להפחתת העונש לעבודות שירות נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בנימוק של הרשעותיו הקודמות, בעיקר בתחום המס, כסיבה שלא להתערב. הוא ביקש ערעור נוסף, תוך התייחסות לעברו הציבורי ולנסיבותיו האישיות, אך בית המשפט לא מצא עילה חריגה להיעתר לכך. בהדגישו את הפסיקה המבוססת, הדגיש בית המשפט כי ערעורים על חומרת העונש אינם נידונים בדרך כלל אלא בנסיבות יוצאות דופן, שלא התקיימו במקרה זה. עבירות המס החוזרות והחמורות של המבקש, שנבחנו ביסודיות על ידי הערכאות הנמוכות, הובילו להחלטה הסופית לדחות את הערעור.