ת"א 33003-12-09

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעת רשלנות שהגיש תייר נגד מדריך טיולים שארגן טיול רגלי בטורקיה. התובע טען כי הנתבע, מורה דרך ותיק, התרשל בתכנון הטיול, שגרם לתאונה בטורקיה. השאלה המרכזית הייתה האם העוולה הנטענת התרחשה בישראל או בטורקיה, הקובעת את הדין החל על פי פקודת הנזיקין. בית המשפט קבע כי העוולה בוצעה בישראל שכן תכנון רשלני של הנתבע, לרבות בחירת היעדים ואי בירור פרטים על המסלולים, התרחש כאן. הנזק, שנבע מרשלנות זו, אירע בטורקיה. טענות הנתבע כי הוא אינו אחראי לנוסעים וכי התנהלותו בטורקיה הייתה סבירה, נדחו. בית המשפט מצא כי הוא ארגן ותכנן את הטיול, ויצר רושם בקרב המטיילים כי הוא אחראי ובדק את התאמת המסלולים. הנתבע הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובעים בכך שלא ערך בדיקה מוקדמת של פרטי המסלול, אשר הייתה מגלה כי התוואי אינו מתאים לקבוצה. רשלנותו בישראל גרמה לנזק בטורקיה. מכאן חל הדין הישראלי, והנתבע אחראי לנזקי התובע. פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין המקום בו בוצעה העוולה לבין המקום בו אירע הנזק, כאשר הראשון קובע את הדין החל.