ת"א 8603-08-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת כבוד השופטת טלי מירום בסוגיית מינוי מומחה רפואי בתחום רפואת הכאב בתיק תאונת דרכים: ### 1. העקרונות המשפטיים המנחים למינוי מומחה בתחום הכאב ההחלטה מחדדת את ההלכה הפסוקה (רע"א 3504/11 ששון נ' מגדל) לפיה לצורך מינוי מומחה ברפואת כאב נדרשת **"ראשית ראיה"** לכך שהכאב מהווה תסמונת כרונית העומדת בפני עצמה, ואינה נבלעת באופן מלא בנזקים האורתופדיים או הנוירולוגיים שכבר אובחנו. בית המשפט מדגיש כי בעוד שלחוות דעתו של מומחה שכבר מונה יש משקל, היא אינה מחייבת את בית המשפט (רע"א 7039/00), וסמכות ההכרעה נותרת בידי הערכאה השיפוטית על בסיס מכלול התיעוד הרפואי. ### 2. חידושים ודגשים בפסיקה המשתקפים בהחלטה החלטה זו מאמצת ומיישמת גישה ליברלית ומקלה במינוי מומחים בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). להלן העקרונות המרכזיים שעלו: * **גישה מקלה במינוי מומחים:** בהסתמך על רע"א 4147/22 ורע"א 3007/12, בית המשפט מעדיף למצות את בירור נכותו של הנפגע. המגמה היא לאפשר לנפגע להוכיח את טענותיו הרפואיות כל עוד קיימת ראשית ראיה, גם במחיר של כפל בדיקה מסוים. * **הכרה בחפיפה חלקית:** החידוש המשמעותי (המבוסס על רע"א 5462/22) הוא הקביעה כי גם אם קיימת חפיפה בין הכאב לבין הפגיעה האורתופדית, אין בכך כדי לשלול אוטומטית מינוי מומחה כאב. בית המשפט מכיר בכך שמדובר בשתי תופעות רפואיות נפרדות שיכולות להתקיים במקביל ("חפיפה חלקית"), ועל כן יש לאפשר לנפגע להוכיח את עמדתו בנפרד. * **התחשבות בנסיבות אישיות וזמני אבחון:** בית המשפט מביע הבנה לכך שתסמונת כאב כרונית אינה מאובחנת ביום אחד, וכי פרק זמן של שנתיים וחצי מהתאונה אינו מהווה מחסום למינוי. יתרה מכך, בית המשפט נותן משקל לעובדה שהנפגע הוא חייל בשירות קבע, דבר המשליך על נגישותו לטיפול רפואי וזמני המתנה. * **העברת סמכות הקביעה למומחה:** בית המשפט נמנע מלהכריע בשאלות של קשר סיבתי (במיוחד לאור פגיעה קודמת) וקובע כי אלו שאלות "שברפואה" המיועדות למומחה מטעם בית המשפט. ### 3. אסטרטגיה פרוצדורלית: ריכוז תחומים חידוש פרקטי בהחלטה הוא הגישה הכלכלית-פרוצדורלית: מאחר שפיברומיאלגיה הוגדרה בהחלטה כ"סוג של תסמונת כאב", מצא בית המשפט לנכון לייעל את ההליך ולא למנות מומחה נפרד בתחום הראומטולוגי. בכך מונע בית המשפט ריבוי הליכים ועלויות מיותרות, תוך הטלת האחריות המקצועית על מומחה הכאב. ### סיכום ההחלטה משקפת את מגמת הפסיקה העדכנית בבתי המשפט, המעדיפה את **הזכות להוכחת הנזק** על פני גישה מצמצמת במינוי מומחים. בית המשפט מאזן בין זכותו של התובע למצות את מלוא נכותו לבין הצורך ביעילות דיונית, תוך שהוא קובע כי שאלות של חפיפה בין נכויות, קשר סיבתי ועבר רפואי הן סוגיות שיש להשאיר להכרעת המומחה הממונה, ולא להכריע בהן בשלב הדיוני של מינוי המומחים.