בג"צ 6883/06
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את העתירה מכמה טעמים. ראשית, תביעתה של העותרת לאזרחות ישראלית על יסוד נישואיה הקודמים לאזרח ישראלי אינה מחזיקה אחיזה במסגרת המשפטית הנוכחית, שהיא הוראת השעה. הוראת השעה קובעת כי לא ניתן להעניק לתושבי אזורים או מדינות מסוימים אזרחות ישראלית או רישיון שהייה, אלא אם הם עומדים בתנאי חריג ספציפיים. בעוד שבקשתה של העותרת לאיחוד משפחות מכוח הוראת השעה אושרה, בקשתה לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים נדחתה משום שלא הייתה תלויה באמה שביקשה עבורה את ההיתר. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטה זו, שכן העותר לא הביא ראיות לפגמים מנהליים כלשהם בהליך קבלת ההחלטות של המשיב. זאת ועוד, המשיב פעל במסגרת החוקית בכך שבחן את המלצת הוועדה המקצועית וקבע כי נסיבותיו של העותר אינן עולות כדי "טעמים הומניטריים מיוחדים". בית המשפט דחה גם את טענת העותרת בדבר אי חידוש רישיון השהייה הזמני שלה לאחר גירושיה, וקבע כי הדבר תואם את החוק. מאחר שהעותרים לא סיפקו עילה מספקת להתערבות, החליט בית המשפט לדחות את העתירה. השופט א' רובינשטיין והשופט י' דנציגר הסכימו עם פסק הדין, שניתן על ידי הנשיאה ביניש.
חקיקה מקושרת
בג"צ 6883/06 עביר נאסר נ' שר הפנים, עליון (8.3.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.