רע"פ 9396/04

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על פסק דין של בית המשפט לתעבורה בטבריה שמצא את המבקש אשם בנהיגה תחת השפעת סמים משכרים. בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל חלקית את הערעור, וזיכה את המבקש מאשמת סירוב לבקשת שוטר להיבדק אך אישר את הרשעתו בנהיגה תחת השפעה. העונש שונה ונקבע עליו 3 חודשי מאסר על תנאי, 3 חודשי פסילה מנהיגה וקנס של 1,500 שקל. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר, בטענה כי קיים פער בפקודת התעבורה בכל הנוגע להגדרת נהיגה תחת השפעת סמים ודרכי הבדיקה לה. לטענתם, ההחלטה יצרה תקדים בכך שהסתמכה על "טופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות" כהוכחה מספקת לשכרות, למרות שהיא לא נבחנה משפטית. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי היא אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית מעבר לאינטרס האישי של המבקש. לדברי השופט, בעוד שהדו"ח נמצא בשימוש נרחב על ידי המשטרה, לא הוצגו בפני הערכאות הנמוכות ראיות מומחה להערכת הסימפטומים המפורטים בו כאינדיקציות לשכרות. השופט קיבל את טענת התביעה כי לא תמיד יש צורך בהוכחה מדעית וכי די בראיות מהימנות אחרות. בהתבסס על חומר הראיות, שכלל הליכה לא יציבה, רגליים רועדות, התנהגות רדומה ודיבור חריג, לצד הבחנות הקצין, לא מצא בית המשפט עילה למתן רשות ערעור. בקשת רשות הערעור נדחתה אפוא.