עמ"ה 18/85

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם חברה לייצור תוכנה ועיבוד נתונים נחשבת ל"מפעל תעשייתי" לפי סעיף 2 לחוק מס מעסיקים, המעניק פטור ממס לגופים אלה. בית המשפט פסק לטובת החברה, והכיר בכך שהמונח "תעשייה" כולל לא רק מפעלים מסורתיים אלא גם מפעלים שלמרות שאינם מייצרים מוצרים פיזיים, מציגים מאפיינים תעשייתיים מבחינת ארגון, היקף, פעילות, ציוד והון מושקע. בית המשפט פירש את המונח "פעילות ייצור" באופן רחב, תוך הכרה בהשפעת המהפכה האלקטרונית על המציאות הכלכלית. הודגש כי פעילות החברה, לרבות פיתוח תוכנה ועיבוד נתונים, כרוכה בתוצאות מוחשיות ותורמת לקידום התעשייה, גם אם הן מחליפות את עבודת הכפיים. פסק הדין הדגיש גם את ההבחנה בין יצירה רוחנית לבין יצירת תוצרים פיזיים, והדגיש כי האחרון הוא אמצעי להשגת מטרה, בניגוד ליצירות רוחניות העומדות בפני עצמן. יתר על כן, בית המשפט הבחין בין ייצור לשירות, והסביר כי שירותים כרוכים בשיקול דעת מקצועי והתאמה אישית כדי לענות על צרכים ספציפיים, בעוד שייצור כרוך בפעולות סטנדרטיות. ככלל, פסק הדין נועד לשקף את כוונת המחוקק לעודד את התעשייה היצרנית המודרנית, ולהבטיח שישראל תיישר קו עם המדינות המתועשות המפותחות. בעקבות זאת התקבלו הערעורים, וחברת הפקת התוכנה ועיבוד הנתונים נמצאה פטורה ממס מעסיקים כמפעל תעשייתי.