עת"מ 30440-12-17

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת ערר בנוגע לתוכנית מתאר מקומית לחלקת אדמה ברעננה. התוכנית נועדה להסב קרקע בייעוד חקלאי לשכונת מגורים. במסגרת התוכנית נדרש תהליך איחוד וחלוקה, הכולל חלוקה מחדש של זכויות הקרקע כדי להקל על הצרכים התכנוניים ולהשיג איזון הוגן בין בעלי הקרקע. העותרת, ועדה מקומית, מבקשת לכלול בטבלת ההקצאה והאיזון חלקת קרקע מסוימת (חלקה 187) שבבעלות העירייה, שתזכה אותה בזכויות בנייה נוספות. עם זאת, ועדת הערר החליטה כי חלקה 187, המיועדת לצורכי ציבור, לא תיכלל בטבלה, שכן היא בבעלות העירייה. השאלה המרכזית היא האם יש לכלול בטבלת ההקצאה והאיזון קרקע עם ייעוד ציבורי בבעלות הרשות המקומית ללא יוצא מן הכלל. מסקנת בית המשפט היא כי שיקולים של מדיניות תכנון, צדק חלוקתי והנחיות מקצועיות תומכים בהחלטת ועדת הערר. חלקה 187, המיועדת לצורכי ציבור ונמצאת בבעלות העירייה לפני התכנית ולאחריה, אינה צריכה להיכלל מעל הקו בטבלת ההקצאות והאיזון. הכללתו תביא ליתרון בלתי הוגן לעירייה ותתנגש עם התכליות הסובייקטיביות והאובייקטיביות של דיני התכנון והבנייה. יתר על כן, הרקע ההיסטורי של הבעלות על חלקה 187 אינו משנה מסקנה זו. לפיכך, העתירה נדחית, ובקשת העירייה לכלול את חלקה 187 מעל הקו נדחית.