ת"א 31963-07-22

תקציר

השופט החליט לדחות את תביעת התובע נגד הנתבעים מכמה טעמים. ראשית, השופט מצא את עדותו של התובע בלתי קוהרנטית ובלתי אמינה, בעוד שעדות הנתבעים הותירה רושם אמין. שנית, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה בדבר נזקים שנגרמו כתוצאה מעבודות השיפוץ של הנתבעים, כגון נזקי הצפת ביוב, רעש וחסימת אור השמש. עדות המומחה לא ביססה באופן משכנע קשר סיבתי בין השיפוץ לבין הנזק הנטען. בנוסף, התובעת לא ביססה את טענותיה בדבר הפרת חובה חקוקה על ידי הנתבעים. השופט דחה גם את טענת התובע כי הנתבעים השתלטו על רכוש משותף, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות, וגרסת הנתבעים, אשר נתמכה על ידי עד אמין, לא הצביעה על ניכוס כזה. השופטת לא קיבלה את בקשת התובע להעביר את נטל ההוכחה, שכן שלושת התנאים הנדרשים לכך לא התקיימו במקרה זה. זאת ועוד, התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בדבר עלות תיקון הליקויים, שכן לא הציגה כל ראיה לעלויות שנגרמו בפועל. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא עשתה כל מאמץ להקטין את נזקיה, דבר הנדרש בדיני הנזיקין. גם תביעות התובע בגין נזקי גוף ואובדן ימי עבודה נדחו מחוסר ראיות. התובעת לא הציגה מסמכים כלשהם התומכים בטענות אלה, ורישומה הרפואי לא קבע קשר סיבתי בין השיפוץ לבין נזקיה. לבסוף, החליטה השופטת שלא לפסוק לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל משום שלא סיפקה כל ראיה או חוות דעת רפואיות להערכת הנזק, וטענותיה לא היו מבוססות כראוי. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ולפיכך התביעה נדחתה במלואה. החלטה זו התקבלה בהעדר שני הצדדים וזכות הערעור נשמרה.