ע"א 80/71

תקציר

החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תביעתו של מפיץ לשעבר לפיצוי בסך 50,000 לירות ישראליות מחברת פזגז בע"מ בגין שלילת זכותו הנטענת למסור את חלוקת בלוני הגז לאחרים, אושרה על ידי בית המשפט העליון. המפיץ פוטר משום שגבה מלקוחותיו כספים שלא היטיבו עם החברה אלא נכנסו לכיסו הפרטי, דבר שהיווה הפרה יסודית של חובותיו. בית המשפט העליון קובע כי אין חוק או מנהג כללי המאפשר לעובדים או למפיצים עצמאיים כמו המערערת להעביר את זכויות ההעסקה שלהם לאחרים. ללא תניה כזו בחוזה העבודה או מנהג כללי מוכח, למפיצים אין זכות להעביר את תפקידם. למרות שמעמדו המשפטי של המערער היה של קבלן, בפועל הוא היה דומה לעובד, שקיבל בלונים מהחברה וחילק אותם לפי רשימות שסיפקה החברה ללא תוספת שכר. בית הדין מדגיש כי יצירת מנהג כזה עבור מפיצי גז, המחייב עובדים חדשים לשלם דמי כניסה, תהיה לא ישרה. עם זאת, פסק הדין מכיר בכך שלסוכנים המפתחים שוק למוצר מסוים לאורך זמן עשויה להיות זכות מוצדקת לקביעות ולהעברת עסקים. מוצע שהמחוקק ישקול את זכויותיהם של מפיצים שתנאיהם דומים לעובדים אך חסרים את זכויותיהם הסוציאליות. במקרה דנן, אין למערערת כל טענה תקפה כנגד המשיב, המצדיקה את דחיית הערעור וחיוב בהוצאות בסך 1,000 ל"י. השופט י' כהן והשופט ח' כהן מסכימים.