בר"מ 6936-11-25

תקציר

בבית המשפט העליון בר"מ 6936-11-25 **ניתוח משפטי** החלטה זו ניתנה על ידי כבוד השופטת יעל וילנר בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. הבקשה הוגשה על ידי האנג ג'וגיאן וחבצלת פנחס (להלן: "המבקשים") נגד שר הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה ומנהל אוכלוסין – סניף תל אביב (להלן: "המשיבים"). **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **זכות הערעור ובקשת רשות ערעור:** הדיון מתמקד בהליך של בקשת רשות ערעור. כידוע, על פי סעיף 21 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ערעור לבית המשפט העליון ייערך ברשות, אלא אם כן נקבע אחרת. המשמעות היא שלא כל החלטה או פסק דין ניתנים לערעור אוטומטי, ויש צורך לקבל את אישור בית המשפט העליון לכך. בקשת רשות ערעור מאפשרת לבית המשפט העליון לסנן את התיקים הנכנסים אליו, ולהתמקד במקרים בעלי חשיבות משפטית ציבורית, או מקרים בהם נפל פגם חמור בהחלטת הערכאה הדיונית. 2. **סדר הדין בבית המשפט העליון ובהליכים מנהליים:** ההחלטה מתייחסת לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") ולתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: "תקנות מינהליות"). * **תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי:** תקנה זו עוסקת בנוסח התשובה לבקשת רשות ערעור. היא מפרטת את הדרישות הפורמליות והמהותיות שעליהן לעמוד התשובה, לרבות חובת ההתייחסות לטענות המבקש. * **תקנה 34(א) לתקנות מינהליות:** תקנה זו קובעת כי על הליכים בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, ובכלל זה על הליכים בגלגול שלישי (כמו בקשת רשות ערעור זו) כאשר הם מתנהלים בפני בית המשפט העליון, יחולו, בשינויים המחויבים, תקנות סדר הדין האזרחי. משמעות הדבר היא שהדין החל על ההליך הנוכחי הוא שילוב של דין מינהלי כללי ודין אזרחי, כאשר ישנה התייחסות ספציפית לתקנות הרלוונטיות. 3. **השלכות אי הגשת תשובה:** ההחלטה מדגישה באופן ברור כי אי הגשת תשובה במועד על ידי המשיבים "כמוה כאי התייצבות, על הכרוך בכך". משמעות הדבר היא שהמשיבים עלולים להיחשב כמי שוויתרו על זכותם להשיב לבקשה, ובית המשפט עשוי לקבל את הבקשה בהיעדר הגנה או להימנע ממתן החלטה שתפעל לרעת המבקשים. זהו אזהרה משמעותית המעידה על חומרת ההליך. 4. **צו ביניים:** ההחלטה מציינת כי "לא ראיתי בשלב זה ליתן צו ארעי". בקשה לצו ביניים (או צו ארעי) מוגשת בדרך כלל על מנת לשמר מצב קיים או למנוע נזק בלתי הפיך עד להכרעה סופית בבקשה או בערעור. העובדה שכבוד השופטת לא ראתה לנכון להיעתר לבקשה לצו ביניים בשלב זה, אינה בהכרח מעידה על סיכויי הבקשה עצמה, אלא על כך שלא הוכח, לפחות לכאורה, קיומו של דחיפות או נזק שאין לו תקנה, המצדיקים מתן צו כאמור בטרם נשמעה עמדת המשיבים. **חידושים משפטיים:** ההחלטה הנוכחית אינה מציגה חידוש משפטי פורץ דרך, אלא מהווה החלטה פרוצדורלית טיפוסית בשלב מקדמי של הליך ערעורי. עיקר החשיבות של ההחלטה טמון בהבהרת סדרי הדין החלים ובדרישות הפורמליות מהמשיבים, ובאזהרה ברורה לגבי השלכות אי עמידה בדרישות אלו. ההחלטה מדגימה את האופן שבו בית המשפט העליון מנהל את זרם התיקים הנכנסים אליו, תוך הקפדה על הליכים תקינים ויעילים. **לסיכום:** ההחלטה מהווה הוראה פרוצדורלית המחייבת את המשיבים להגיש תשובה מנומקת לבקשת רשות הערעור, תוך עמידה בדרישות התקנות הרלוונטיות. ההחלטה מדגישה את החשיבות של עמידה בלוחות זמנים וסדרי דין, ואת ההשלכות שיכולות לנבוע מהפרתם. אין בהחלטה זו הכרעה לגופו של עניין, והיא משאירה את הבמה פתוחה להמשך הדיון לאחר קבלת תשובת המשיבים.