ת"א 49445-10-17

תקציר

השופטת דוחה את התביעה נגד המועצה המקומית ותאגיד המים, בדבר פיצוי בגין ירידת ערך הנכס של התובעים עקב התקנת צנרת ביוב בשטחם, ובגין דמי שימוש הולמים. השופט קובע כי מאחר שצנרת הביוב הותקנה על ידי הרשות המקומית לפני הצטרפותה לתאגיד המים, חוק הרשויות המקומיות (ביוב) חל במקרה זה. על פי חוק זה, הרשות המקומית רשאית להתקין מערכות ביוב ולהניח צינורות המחברים נכסים לביוב ציבורי ללא צורך בהסכמת בעלי הנכס, ובלבד שהודיעו על כך. מאחר שהרשות פעלה במסגרת זכויותיה החוקיות, והתובעים לא הצליחו להוכיח את טענתם לחוסר הסכמה, השופט מצדד בנתבעים. בנוסף, טוענת השופטת כי פעולות הרשות היו כדין ונוהלו בזהירות המתבקשת, ולכן התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין כל ירידת ערך רכושם. באשר לתביעה לדמי שימוש, השופטת קובעת כי התובעים לא סיפקו כל בסיס חוקי לזכאות זו, ולכן דוחה את תביעתם. עוד קובע השופט כי טענות הנתבעים בדבר התיישנות ושיהוי אינן מבוססות. בעקבות זאת, השופט מורה על מחיקת התביעה ומחייב את התובעים לשלם 5,000 שקל שכר טרחה הן למועצה והן לתאגיד המים.