עע"מ 4401/08

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על פסק דין שאישר את שלילת רישיון הנהיגה של המערער. הרישיון נשלל לאחר שהמערער צבר 46 נקודות בגין עבירות תנועה שונות במשך מספר שנים, מעבר לרף של 36 נקודות המביא לפסילת רישיון אוטומטית על פי הדין הישראלי. המערערת טענה כי סך הנקודות שלהם היה צריך להיות נמוך יותר משום שהשלימו אמצעי תיקון, כגון קורסי בטיחות בדרכים, שעל פי החוק היו צריכים להביא לניכוי חלק מהנקודות. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המשיב (ככל הנראה משרד התחבורה) כי האמצעי המתקן הראשון קדם לנקודות שאותן נועד לתקן, וכי האמצעי השני אינו רלוונטי משום שלא פיצה על הנקודות שנצברו בהמשך. השופטים לא השתכנעו מטיעוניו החוקתיים של המערער בדבר חופש התנועה ומשמעות זכויות הנהיגה, והגיעו למסקנה כי החלטת המשיב לשלול את הרישיון הייתה כדין. חוות דעתו של השופט ח' מלצר, שעליה הסכימו יתר השופטים, הדגישה כי האיחור של המערערת במענה להודעות על צבירת נקודות וצעדים מתקנים תרם אף הוא לתוצאה השלילית.