תפ"ח 1023/04

תקציר

הנאשם הואשם ברצח חנניה אוחנה ובקשירת קשר לביצוע פשע. העובדות אינן שנויות במחלוקת. השאלה היחידה היא אם הנאשם הוא אחד משני הרוצחים שלא זוהו. עניינה של התביעה הסתמך במידה רבה על הודאותיו של הנאשם, שאותן חזר בו מאוחר יותר. ההגנה טענה כי יש לפסול את ההודאות כראיה משום שהן הושגו באמצעים שונים שלא כדין, לרבות מניעת הנאשם מלהיפגש עם עורכי דינו, פיתוי ולחץ נפשי בלתי הוגן. בית המשפט קבע כי התנהלות המשטרה אמנם מגונה, אך היא לא הביאה לשבירת רוחו של הנאשם ולא פגעה בנכונות הודאותיו. לכן, ההודאות היו קבילות. אשר למשקלן של ההודאות, בית המשפט מצא כי הן אמיתיות ועולות בקנה אחד עם הראיות החיצוניות. עוד קבע בית המשפט כי הנאשם היה מבצע משותף של העבירה, ולא סייע, שכן הוא השתתף בקשירת הקשר הפלילי והייתה לו שליטה תפקודית על הפעילות העבריינית. בהתאם לכך, הורשע הנאשם ברצח ובקשירת קשר לביצוע פשע.