ת"צ 23483-03-14

תקציר

המבקשים תבעו את הוט מערכות ואת הוט טלקום (המשיבות) על כך שלא אספו לכאורה ציוד קצה מיד לאחר שהלקוחות ביטלו את חוזי השירות שלהם. המבקשים, שהתקשרו עם המשיבים בהתקשרות לשידורי טלוויזיה ואינטרנט, טענו כי המשיבים הפרו את הסכמיהם ופעלו בחוסר תום לב בכך שלא אספו את הציוד בלוחות הזמנים שנקבעו. הם גם טענו להונאה, הפרת חוקי הגנת הצרכן ועשיית עושר ולא במשפט. המשיבים טענו כי הם פועלים במסגרת החוק והציעו ללקוחות שתי אפשרויות: השבה עצמית או גבייה על ידי נציג הוט. בית המשפט מצא כי המבקשים לא הוכיחו את טענותיהם. מהראיות עולה כי רובם המכריע של הלקוחות היו מודעים לאפשרות לאסוף את הציוד על ידי הוט, דבר שסתר את טענת המבקשים כי הוט הסתירה אפשרות זו באופן שיטתי. יתר על כן, המבקשים לא הוכיחו כל נזק הנובע מאיחור הגבייה, שכן אי הנוחות הנטענת לא היוותה נזק ברמה בת פיצוי. למרות שנמצא כי הוט חרגה מלוחות הזמנים שנקבעו ברישיון ובהסכמים, בית המשפט פסק שלא לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, שכן רוב חברי הקבוצה לכאורה אינם מתאימים להיכלל. בקשת האישור של המבקשים נדחתה, וכל צד יישא בהוצאותיו.