סע"ש 18217-04-18

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגישה תובעת נגד מעסיקה לשעבר, בטענה לפיצויי פיטורים ופיצויים בגין הפרת מספר חוקי עבודה, לרבות חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לאחר שהתפטרה מעבודתה. התובעת עבדה אצל הנתבעת בשני תפקידים: כמוכרת במשרה חלקית בחנות לחיות מחמד שלו, וכספרית כלבים, גם כן בחנות. בית המשפט קובע תחילה את מועד תחילת עבודתה של התובעת כאשת מכירות, וקובע כי הוא יולי 2014, ולא יוני 2013 כפי שטענה התובעת, ולא יוני 2015 כפי שטענה הנתבעת. התובע נחשב כמי שהביא ראיות מספיקות למועד המוקדם יותר, בעוד הנתבע לא הצליח להוכיח את טענתו. הסוגיה השנויה יותר במחלוקת היא טיב יחסיה של התובעת עם הנתבעת בנוגע לעבודתה כספרית כלבים. התובעת טענה כי היא עובדת, ואילו הנתבעת טענה כי הם שותפים עסקיים. בית המשפט בוחן את נסיבות הסדר זה, לרבות תרומות הצדדים, עצמאותה של התובעת והיעדר קשר בלעדי, ומגיע למסקנה כי מדובר במיזם משותף, כאשר התובעת פעלה כקבלן עצמאי. לפיכך, התובעת אינה זכאית להטבות עובדים בגין תקופת עבודה זו. עוד קובע בית הדין כי הנתבעת לא הפרה את חוק עבודת נשים או את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כפי שטענה התובעת. הנתבעת הציעה לתובעת את תפקידה הקודם כאשת מכירות, ואף הציעה לה לחזור לעבוד כספרית בחנות, אך התובעת סירבה. בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות התובעת להפליה מחמת הורות או חוסר תום לב מצד הנתבעת. עם זאת, נמצא כי הנתבעת לא סיפקה לתובעת הטבות תעסוקה מסוימות, לרבות הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשות, דמי חגים ותלושי שכר, בגין עבודתה כאשת מכירות. התובע מקבל תשלומים אלה, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. התביעה שכנגד של הנתבע מבקשת שיפוי בגין עלות קורס ספרות כלבים שמימן עבור התובעת, אותו חויבה להחזיר. בית המשפט מוצא כי התובעת אכן קיבלה את דמי הקורס מהנתבעת והייתה אמורה להחזירם, ומורה לה להחזיר 4,000 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. תביעתה הנוספת של הנתבעת לפיצויים בגין הפרת תום לב ועוגמת נפש, המבוססת על טענות התובע להפרות דיני עבודה, נדחית, שכן בית המשפט אינו מוצא כל לשון הרע או עילה לפיצוי. סיכומו של דבר, תביעתה של התובעת מתקבלת באופן חלקי, והיא מקבלת הטבות תעסוקה שונות בגין עבודתה כאשת מכירות. גם תביעתו שכנגד של הנתבע מתקבלת באופן חלקי, והתובע נדרש לפצות אותו בגין קורס הספרות. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.