ע"א 238/58

תקציר

פסק הדין בעניין משה ירמיצקי נ' יהודה מאיני (ע"א 238/58) מתייחס לבקשת הנתבע (ירמיצקי) להתגונן מפני תביעה שהגיש התובע (מייני) על בסיס 11 שטרי חוב בשווי כולל של 5,500 ליש"ט. שטרות אלה היו חלק מסדרה של שטרות בשווי 12,000 לירות, שנבעו מהסכם פשרה שהסדיר מחלוקת על שכרו של מאיני עבור עבודה שנעשתה עבור ירמיצקי. מעיין הגיש בעבר שתי תביעות בנוגע לשטרות אחרים מאותה סדרה, שעל אחת מהן הגן ירמיצקי ללא הצלחה, וגם ערעורו לאחר מכן נדחה. בקשתו של ירמיצקי להגן על התביעה השלישית נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בנימוק שפסקי הדין הקודמים מנעו ממנו להעלות טענות חדשות. ירמיצקי ערער על החלטה זו, אך בית המשפט העליון אישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט קבע כי ירמיצקי אכן זכאי להציג את הגנתו, אך ההגנה שהציע היא למעשה חזרה על טיעונים שהועלו במשפטים הקודמים. יתר על כן, טענתו של ירמיצקי כי עמד בלחצים מצד מעיין נדחתה כבר בדיונים קודמים, וניסיונו להביא עד חדש שיעיד בעניין זה לא היה מספיק כדי להצדיק את פתיחת התיק מחדש, מה גם שהעדות רק תחזור על מה שירמיצקי אמר קודם לכן. בית המשפט הדגיש כי ההתדיינות חייבת להסתיים, וזהות העילות לשתי התביעות אינה רלוונטית כאשר השאלה שבמחלוקת זהה. לפיכך, הערעור נדחה, וירמיצקי חויב לשלם את הוצאותיה של מאיני בסך 200 ליש"ט.