ע"א 117/85

תקציר

פסק הדין סובב סביב תיק של זוג נשוי עם שתי בנות, שהגישו תביעות למזונות ועניינים נלווים נוספים. עיקרי פסק הדין הם כדלקמן: - תביעת המזונות של האישה התקבלה, עם תשלום חודשי של 10,000 ₪ החל מיום 23.12.82, צמוד למדד החל מדצמבר 1982. כמו כן הוענק לה סכום שווה ערך ל-1,595 דולר עבור טיפולי שיניים. - תביעותיה הנוספות של האישה להוצאות שיפוץ וצו האוסר על הבעל להיכנס לדירה לא אושרו, שכן בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. - באשר למזונות הבת, קבע בית המשפט כי חובת האב בתשלום מזונות נפסקת אוטומטית עם הגיעו של הילד לגיל 18, אלא אם כן הוכחו נסיבות מיוחדות המפורטות בסעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. מאחר שנסיבות אלה לא התקיימו במקרה זה, לא חויב האב בתשלום מזונות לבתו מעבר ליום הולדתה ה-18. - בית הדין דחה את ערעור הבעל בעניין מזונות האם וכן דחה את ערעורה הנגדי של האישה. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות. - בפסק הדין נקבע כי אין צורך להגיש תביעה נפרדת להפסקת מזונות עם הגיעו של הילד לגיל 18, שכן חובת תשלום המזונות מסתיימת מעצמה, אלא אם צוין אחרת על ידי בית המשפט. מקרה זה עסק בפרשנויות של דיני המשפחה בישראל, והסעיפים הספציפיים המוזכרים בפסק הדין מתייחסים לדינים שהיו נהוגים באותה עת.