עפ"ס 67657-06-23

תקציר

העתירה לפסול את השופט במקרה זה נדחתה. ההחלטה התבססה על שלושה נימוקים מרכזיים. ראשית, לא היה בסיס ראייתי מספיק כדי לתמוך בטענת משוא הפנים, שהיא תנאי הכרחי לפסילה. שנית, המערער ניסה להעלות הכרעות פרוצדורליות חדשות כעילה לפסילה, אשר היוו הרחבה פסולה של היקף הערעור. החלטות פרוצדורליות, כשלעצמן, אינן מספיקות בדרך כלל כדי להצדיק פסילה, והדרך הראויה לערער עליהן היא באמצעות בקשות רשות ערעור. לבסוף, השופטת שניהלה את התיק הבטיחה לבית המשפט כי היא יכולה לנהל את ההליך באופן אובייקטיבי, וערכאת הערעור לא ראתה נסיבות קיצוניות המצדיקות את פסילתה. בית המשפט הזהיר את בא כוח המערער מפני שימוש בשפה מכבדת בעתיד, בעקבות התבטאויות בלתי הולמות שכוונו כלפי בית המשפט המחוזי ובא כוח המשיב. הערעור נדחה, והמערער חויב בהוצאות המשיב, בסך 5,000 ₪, בתוך 30 יום.