בג"צ 6598/18

תקציר

העתירה, המבקשת לערער על ההכרזה על קרקע כ"אזור מועדף לדיור" לפי החוק לקידום אזורים מועדפים לדיור, נדחית. בית המשפט קובע כי טענות העותרים מוקדמות מדי, שכן הליך התכנון של הקרקע הנדונה עודנו נמשך. הכרזה על מתחם כעדיף למגורים נתפסת כשלב ראשוני שאינו משנה באופן מיידי את הסטטוס התכנוני של הקרקע. לפיכך, יש לדחות ולהעלות כל טענה בנוגע להחלטת הממשלה בעניין זה במהלך הליכי התכנון. זאת, במיוחד נוכח הזמן שחלף מאז החלטת הממשלה והצעדים המשמעותיים שננקטו לקידום הליך התכנון. עוד מדגיש בית המשפט כי אינו מתערב בשלבי ביניים של ההליך התכנוני. תחת זאת, תפקידם של מוסדות התכנון המוסמכים להחליט בענייני תכנון, ועל העותרים להעלות את השגותיהם במהלך הליך התכנון, שעל פי החוק טרם הושלם. יתר על כן, המנגנון שנקבע לערעור על החלטות ועדת התכנון הארצית בנוגע לתוכניות מקומיות כרוך בהגשת עתירה מנהלית, ולא בפנייה ישירה לבית משפט זה. לפיכך, העתירה מוקדמת מדי גם ביחס להחלטת הוועדה הארצית לתכנון ובנייה. עוד מציין בית המשפט כי ההליכים התכנוניים שקדמו להליכי השיוך העירוני אינם מצדיקים חריגה משיקול דעתם של מוסדות התכנון. לבסוף, אין שחר לטענת העותרים כי המועצה המקומית אינה שותפה להליך התכנוני. לפיכך, העתירה נדחית במלואה, ולא נפסקו הוצאות.