תמ"ש 45104-09-14

תקציר

בני זוג שהביאו לעולם ילד משותף התגרשו, ובית המשפט היה צריך להחליט איזה הורה יקבל משמורת על בנם בן החמש לאחר גירושין מרים ומשפטי הגירה. כבוד השופט פסק לטובת האם והתיר לה להגר עם הילד לפיליפינים. ההחלטה התבססה על מספר גורמים: היותה של האם המטפלת העיקרית, חזקת הגיל הרך לטובת האם ואי גילוי דבר קיומו של הילד למשפחת האב בטורקיה. כמו כן, תכנית ההגירה של האם נמצאה סבירה יותר מזו של האב, והאב לא הציג כל סיבה משכנעת לסטות מהמלצות העובדת הסוציאלית. בית המשפט הכיר בכך שהילד יגדל בתנאי חיים פשוטים יותר בפיליפינים בהשוואה לטורקיה, אך יש להתמקד באיכות הטיפול ובטיפוח אישיותו, שהאם תוכל לספק טוב יותר. השופט הורה לכבד את מוצאו המוסלמי של הילד ולאפשר לאב לקיים קשר חזותי יומיומי עם הילד באמצעות חיבור לאינטרנט המותקן בבית האם. עוד נקבע בפסק הדין כי יש להכין את הילד להגירה בתוך 30 יום וכי צו עיכוב היציאה מהארץ יוסר רק אז. שני הצדדים היו פטורים מתשלום הוצאות, וניתן היה לפרסם את פסק הדין בעילום שם.